טוניס שירותי מזון בע"מ נ' דרשר

החלטה

בקשת לצירוף תצהירים הוגשה רק ביום 17/10/10, כך עולה מרישומי המחשב.

מדובר בבקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן מן הראוי היה שתוגש בדרך של בקשה בכתב, די והותר זמן לפני הדיון הקבוע בתיק באופן שיאפשר למשיבה להגיב לבקשה בתוך המועדים הקבועים בתקנות.

המבקש לא טרח לציין בבקשתו מדוע הוגשה הבקשה במועד בו הוגשה, לבקשה לא צורף תצהיר מטעם המבקש וממילא לא הוגשה הבקשה בהתאם להוראות הדין.

מעבר לכך, יצוין כי מאז הוגשה ההתנגדות חלפו חודשים ארוכים במהלכם היה על המבקש לפעול במרץ לאיתור המצהירים והיה עליו להערך לכך מבעוד מועד. כשם שהצליח המבקש להגיש הבקשה ימים ספורים לפני הדיון חזקה עליו כי יכול היה להגישה במועד סביר לפני מועד הדיון באופן שיאפשר למשיבה להגיב ולהערך לכך כנדרש.

כך או אחרת מהדברים שעלו כאן היום, נראה כי אין בתצהירים כדי להוסיף עובדות נוספות ועל כן, ממילא בשלב זה של הדיון אין מדובר בתצהירים שהם הכרחיים לביסוס הבקשה.

אם כך הם פני הדברים ממילא אינני רואה לנכון להתיר צירופם כעת.

הבקשה לצירוף תצהירים נדחית.

סוגיית ההוצאות תבחן בתום הדיון.

ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הנוכחים.

קרן מרגולין-פלדמן, רשמת

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע שטר.

המבקש איחר בהגשת ההתנגדות במספר ימים ועל כן הגיש בקשה להאריך את המועד להגשת התנגדותו.

אף שבתצהיר התומך בבקשה לא הבהיר המבקש באופן סדור מהי סיבת האיחור וציין כי איחר בשל העובדה שלא הצליח לקבל מענה מסודר מעת ב"כ המשיבה. מחקירתו היום הוסיף והבהיר כי האיחור נובע מטיפולים שעובר בנו הקטין בשל מחלה ממנה סובל.

כלל ידוע הוא כי עובדות שעלו במהלך חקירה נגדית מהוות חלק מהתצהיר ומשניתנה למבקש ההזדמנות להשלים ולפרט את העובדות עשה כן היום.

מעבר לכך, כלל הוא כי דיון בפני רשם ביהמ"ש בבקשה להאריך המועד להגשת התנגדות קיים חריג לכלל שבתקנות המחייב העלאת טעם מיוחד לשם הארכת המועד, הנובע מהוראות חוק בתי המשפט המקנה לרשם סכמות נוספת להאריך את המועד, גם כאשר אין טעם מיוחד וזאת אם הצדק מחייב זאת.

בין הקריטריונים שנקבעו להפעלת סמכות זו, נמנים שיעור החוב, מידת האיחור, סיכויי ההגנה וכיוצא בזה.

במקרה שבפני העלה המבקש טענת הגנה לפיה השיק נשוא התיק הוא שיק בטחון שנמסר במסגרת מערכת יחסים שבין הצדדים וכי הצדדים הגיעו להסכמה לפיה השיק האמור לא יופקד בחשבון הבנק ויושב לידיו של המבקש, לאחר שנערכה התחשבנות בין הצדדים.

המבקש גם טען, כי כשלושה שבועות לפני מועד השיק מסר למשיבה 5,000 ₪ במזומן ואת היתרה שילם במועד מאוחר יותר בעת אספקת חומרי גלם.

במהלך החקירה היום, טען המבקש כי לאורך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים נערכו התשלומים במזומן כנגד אספקת סחורה וכי שיק זה הוא שיק יחיד שנמסר למשיבה באופן חריג לשם פתיחת אשראי בשל מצבו הרפואי של בנו של המבקש.